מעבדות לחירות כלכלית – הקשר בין פסח לתקציב המשפחתי

חג הפסח מציין את יציאת בני ישראל מעבדות מצרים לחירות, אך עם זאת רבים מאיתנו עדיין חשים כעבדים של הדור החדש.

כחלק ממנהגי החג נהוג לנקות, לחדש, לעזור ולדאוג לזולת, ואכן ניתן לראות שעם תחילתו של האביב וחג הפסח בתים רבים מתמלאים תחושת רעננות, התחדשות ומסירת ציוד ישן שנצבר. זמן מצוין לעשיית סדר בארונות, במקומות נסתרים, ניקיון רשתות, מחסנים ועוד שאר ירקות שהוזנחו לאורך השנה שחלפה לה.

ומה עם חשבון הבנק? מה עם הארנק? להם לא מגיע איזה ניקיון רציני? איזה רענון שכבת האבק וזריקת חובות ישנים וניהול שגוי שעשינו במהלך השנה?

מהיכן מתחילים?

ראשית חשוב לזכור ששם המשחק הוא יסודיות והתאמה. על מנת ליצור שינוי משמעותי ולאורך זמן, אנו צריכים יסודות חזקים ויציבים ובחירת דרך נוחה, ריאלית ומותאמת לאורח החיים.

ממש כמו בניקיון הבית – ההתחלה תהיה מהמקום הקל ביותר על מנת להשיג הצלחות קטנות ונעימות שידרבנו להמשיך ולנקות עוד ועוד אזורים כלכליים "נגועים", כאלו הדורשים שינוי ותחילתה של התנהלות אחרת.

הלכות הפסח בראיה כלכלית

לימוד הלכות החג (או סיכום כלכלי של ארבעת החודשים האחרונים)

על מנת לבצע שינוי יש להבין דבר ראשון מול מה מתמודדים. זה טוב ויפה לשאוף השנה לאכול יותר בבית ולבשל ארוחות משפחתיות, מכיוון שזה חסכוני, בריא וגם מגבש יותר את המשפחה.

אבל… אם ההוצאה החודשית הממוצעת עומדת על כ- 2,000 ₪ עבור מסעדות ואוכל מהיר בחוץ, השינוי עלול להיות דרמטי וקיצוני עד כדי אי עמידה ביעד. על כן חשוב להכיר בעובדות מצד אחת וביכולות מצד שני.

קבלת החלטות מנותקות מהמציאות דינן כאי-קבלת החלטות ואפילו לעיתים עלולות לדרדר את המצב, מכיוון שהתוצאה תביא לתסכול ותחושת חוסר מסוגלות. לכן במקרה כזה, נקצץ בכמות הארוחות מחוץ לבית אך לא נפסיק לחלוטין.

קמחא דפסחא (או חשוב להשאיר גם משהו לנפש)

בבניית התקציב החודשי ראשית יש לתקצב את כל הוצאות החובה כגון משכנתא או שכירות, קניות בסופר, חשמל וכו', ורק אחר-כך את כל אותן ההוצאות המשתנות כגון חדר כושר, מספרה, מסעדות ונופשים, שהן בדרך כלל גם ההוצאות בגדר "לא חובה". לעיתים יתחוור בשלב זה שלא נותר תקציב רב עבור כל אותן הוצאות משתנות ועל כן יש לקצץ בהן.

אף שניתן בקלות לוותר על חדר הכושר ולחסוך בכל חודש 500 ₪, יש לשקול היטב עלות מול תועלת. הורה מתוסכל המרגיש כי כל משכורתו החודשית נעלמת לתוך חובות והישרדות חודשית – לא יהיה מעוניין להתאמץ עבור שום תקציב, והדרך חזרה מטה לחיים ללא תקציב עם מינוס גדל וגדל כל חודש תהה מהירה מאי פעם.

גם בתוך התקציב יש לחשוב על הפנאי ועל כל אותם דברים הממלאים ונותנים משמעות לעשיה החודשית.

הכשרת כלים (או איך הכי קל ונוח להתנהל)

לאור המודעות הגוברת בזמן האחרון לחיים עם תקציב, ועד כמה החיסכון של היום יניב שקט כלכלי עתידי, המידע הנגיש הוא אין סופי.

אין ספור שיטות, דרכים ומחשבונים קיימים היום ברשת על מנת לעזור כיצד יש לנהל את הכסף בצורה טובה, יעילה וחכמה. עם זאת חשוב מאוד להתאים שיטה שתהיה כמה שיותר נוחה וקלה לתפעול.

בין אם זו טבלת אקסל, מחשבון של משרד האוצר או מחברת עם עיפרון ומחק במגירה שליד המיטה. העיקר לנהל ולנהל נכון את הכסף.

בדיקת וביטול חמץ (או איך נפטרים מהתנהלות שגויה?)

"אין אנו מכירים אלא את הדברים שהורגלנו בהם."

קניות בתשלומים, ביטוחים חופפים, דחיית תשלומים, גרירת ריבית, התעלמות מפירוטי האשראי והרשימה עוד ארוכה, חשוב לזכור כי הרגלים לא תקינים מונעים התקדמות כלכלית עכשווית ועתידית.

שינוי הרגלים בניהול הפיננסי יעשו את ההבדל בין סגירת חודש במינוס לבין חיסכון כספי שיארגן לכם טיול מחוף לחוף בארה"ב.

מילה לסיכום

חג הפסח מביא עמו התחדשות ורעננות. עשו לעצמכם פסח בחשבון הבנק לעתיד כלכלי בטוח ושקט יותר. לא עוד "עוגות הפתעה" של הפילוח התקציבי באפליקציית הבנק בסוף החודש, מהיום אנו אופים את העוגה שלנו. מהיום לוקחים אחריות כלכלית.

ושיהיה חג שמח ומתוק!