אגו
אורח חיים

התפתחות מבנה האגו ע"פ קארל יונג

מאת דפנה שם טוב

כפי שתיאר יונג, האגו הוא מבנה שאנו נולדים איתו, הוא מוכנות אבולוציונית שכל אדם נולד איתה בכדי שיוכל לשרוד, להסתגל, לנהל משא ומתן עם הסביבה ולפתור בעיות הסתגלותיות. בכדי לעשות זאת, האגו משייך לעצמו חלק מכלל התכונות האנושיות ובעשותו זאת הוא מבחין בין מה ש"אני" למה ש"לא אני". כך, האדם יאמץ לעצמו תכונות שיעזרו לו במסע החיים ויזרוק ממנו את החלקים העלולים להפריע לו.

תכונות ומיומנויות שהאדם יאמץ לזהותו עשויות להיות כאלו שמקדמות הסתגלות, למשל רציונליות או דחיית סיפוקים. תכונות אחרות עשויות להיות כאלו שעוזרות להתגבר על מכשולים, דוגמת אסרטיביות והתמדה. כמו כן, מעבר לתכונות המסייעות לאדם להסתגל למציאות, ישנן כאלו שיאמץ כדי לפתח ולהגן על זהותו, למשל אהבת העצמי או האדרה עצמית.

חשוב לזכור שהתכונות ההופכיות לתכונות אלו, למשל סיפוק מיידי, ביישנות וביקורת עצמית, נזרקות מהאגו אל הלא-מודע ונשארות לא מפותחות, גולמיות וילדותיות. לכן, בלא מודע יישארו כל התכונות העלולות לפגוע בהסתגלות שלנו או לבלבל את הזהות שלנו – אלו התכונות שיגרמו לנו לשאול את עצמינו שאלות כמו – אני גברי או נשי? חכם או טיפש? מצליח או כושל?

הבדלים בין-אישיים בקומפלקס האגו:

לכל אחד יש תכונות "חזקות" שונות מלידה ואלו הן התכונות שהאגו יפתח – תכונות אלו יבואו לידי ביטוי במה שהרבה מאיתנו מכנים כיום כ-"טמפרמנט". אלו תכונות שמאפשרות להסתגל והן המקור הראשון להבדלים אינדיבידואלים בזהות האישית של כל אחד. כלומר, יונג האמין שההבדלים בתכונות הדומיננטיות של האישיות המודעת נובעים מהתורשה.

יונג התמקד בשני מקורות להבדלים בין-אישיים:

מהי העמדה (attitude) של האגו כלפי המציאות? באיזו מידה האגו מפנה אנרגיה כלפי העולם החיצוני/חברתי או כלפי העולם הפנימי/אישי? ובאיזה אופן האגו לומד להכיר את המציאות ומודע אליה (function)?

העמדות השונות וצורות ההכרה השונות שוות מבחינת התרומה שלהן להסתגלות ולכן כל אחת מהן יכולה לשמש ככלי מצוין להסתגלות. אין עמדה יותר טובה או אופן הכרה טוב יותר.

עמדות (attitude) כלפי המציאות:

 

  • מופנמות (introversion).
  • מוחצנות (extraversion).

 

כיום ידוע כי אלו קטגוריות מרכזיות ביותר בחקר האישיות. מחקרים של Kagan ו-Eysneck מראים כי אותן תכונות קשורות לתפקוד מוחי וכי הן גנטיות. בתרבות המערבית למוחצנות יש יתרון על פני מופנמות ובתרבות המזרחית למופנמות יש יתרון על פני מוחצנות. יחד עם זאת, שני סוגי העמדות הם הסתגלותיים – המוחצן יכול לגייס אחרים לפתרון בעיות בעוד שהמופנם יסתגר ויפתור את הבעיה בעצמו. הבעיות מתחילות כאשר מכריחים למשל ילד מופנם לעבוד בצורה מוחצנת, ולהיפך, שכן בשני המקרים – ישנה פגיעה באגו של הילד.

אופני הכרת המציאות (function):

 

  • חשיבה (thinking)
  • הרגשה (feeling) – הרגשה מה קורה בעולם דרך הרגשות שלנו והבחנה בדקויות. יכולת להתנהל בעולם ולפתור בעיות באמצעות הרגשות.
  • תחושה (sensation) – התמודדות עם העולם דרך תחושות פיזיות.
  • אינטואיציה (intuition) – תובנות שמתרחשות מבלי שישנם גירויים מולנו באותו רגע.

 

אין אופן אחד בלבד להכיר את העולם ולהסתגל בו – לפי יונג, כל אחד מאיתנו נולד עם דגש על חלק מאופני הכרת המציאות הללו, ואילו האגו מפתח את אותם אופנים. לאחר שהאגו למד לפתח את האופנים הללו, ההתנהגות של האדם מוכוונת לפיכך ונוצר חיזוק של אותו אופן הכרת מציאות.

לכן, התייחסות ותגובות הסביבה החברתית (למשל, ההורים) לתכונות המתפתחות אצל הילד (מדחייה דרך אדישות לעידוד ותמיכה) הינן בעלות משמעות רבה. האגו צריך עידוד ותמיכה בכדי להתמודד עם המציאות. למשל, הורים שמציפים ילד מופנם בגירויים חברתיים ומכריחים אותו ללכת למסיבות למרות שאיננו מעוניין בכך, לא מפתחים את האגו שלו, אלא פוגעים בו.

כמו כן, מידת ההתאמה בין דרישות הסביבה (למשל, לפתור בעיות באמצעות חשיבה בלבד) לנטיות המולדות של הילד (למשל, להתבסס על רגשותיו בכדי לפתור קונפליקטים שונים) עשויות להשפיע רבות על התפתחות האגו. ככל שההתאמה יותר גבוהה כך האגו מתפתח יותר בקלות. בהעדר עידוד של האספקטים שהילד חזק בהם, האגו מקבל תחושה שהוא לא טוב, וכך מתחיל לחוש בנוירוזה – חרדות, דאגות, עצב וכד'.

יונג, הצל ומנגנון ההשלכה – דפנה שם טוב

אולי יעניין אתכם גם...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *